עד איזה גיל חל חוק חינוך חובה?

Girls telling secrets at recess

חוק לימוד חובה קובע את חובתה של המדינה לספק לכל ילד בישראל חינוך חים בין הגילאים 3-18. במאמר הבא נסביר את משמעות החוק ונציג את התיקונים שהוצעו עבורו

חוק לימוד חובה משנת 1949 הוא בין העוגנים החשובים ביותר של מדינה מתקדמת, דמוקרטית ומערבית. החוק מוכר גם בשם השגוי "חוק חינוך חובה" והוא מקובל במדינות נוספות באירופה ובארצות הברית. באופן עקרוני, החוק קובע כי למדינת ישראל יש חובה לספק לכל ילד חינוך. יתרה על כך, לפי החוק החינוך לילד צריך להיות בחינם והוא חל על טווח גילאים רחב של 3-18.

משמעות החוק היא שכל הילדים מגן חובה ועד כיתה י"ב זכאים בישראל ללמוד במוסד חינוכי מוכר ובחינם. לצורך מימוש הזכות קובע החוק את הדברים הבאים:

  • הוריו של הילד אחראיים לרישומו במסגרות חינוך מתאימות
  • דינם של הורים לילד שאינו לומד במוסד מוכר הוא מאסר או קנס
  • חובת המדינה לספק את החינוך בחינם

חשוב לציין כי במועד המקורי בו נחקק החוק, נקבעה תקופת לימוד חובה לכיתות א' עד ח' בלבד – בית הספר היסודי. רק לאחר מכן ובמהלך השנים הוארכה התקופה בהדרגה, עד למצבה הנוכחי שכאמור מכסה את טווח גן הילדים ועד סיום כיתה י"ב.

מה המטרות שמשיג החוק?

החוק כפי שגובש לאורך השנים משיג מספר מטרות. ראשית, הוא נותן הזדמנות שווה לכל הילדים וזאת ללא הבדלי דת, גזע או מין. הוא אינו מאפשר אפליה על פי רקע כלכלי או עדתי והוא מחייב את כל הילדים בקבלת השכלה מינימאלית.

שנית, החוק מונע משברים דתיים והוא מאפשר בחירה בין מוסדות לימוד מהזרמים הרצויים. זהו חוק חשוב עבור המרקם החברתי בישראל וסביר להניח שאת השלכותיו נמשיך לראות גם בעתיד הרחוק.

מוסדות החינוך וזכות ההורים לבחור זרם מוכר

חוק חינוך חובה קובע בין היתר כיצד המדינה צריכה להעביר תשלומים לרשויות חינוך מקומיות. היות והמדינה אחראית על מתן חינוך חובה חינם, קיום מוסדות החינוך הרשמיים לילדים ונערים הוא עבור מי שמתגורר בתחום שיפוטה של רשות חינוך מסוימת. הוראות החוק חלות על מוסדות החינוך הללו:

  • מוסדות חינוך רשמיים
  • מוסדות חינוך מוכרים לחינוך על יסודי
  • מוסדות של תאגיד מרכז החינוך העצמאי
  • מוסדות חינוך של תאגיד מרכז מעיין החינוך התורני בישראל

מלבד האמור לעיל, בקרב הורים רבים עולה השאלה מתי והאם הם יכולים לבחור זרם חינוך אחר. החוק מחייב כל רשות חינוך מקומית או רשויות חינוך מקומיות הפועלות במשותף לפתוח ולקיים מוסד חינוך רשמי לחינוך חובה – לפי רצון הורי הילדים או הנערים. כאן למעשה מנסה החוק לשמור על עקרונות דמוקרטיים ולאפשר להורים לבחור היכן ילדיהם ילמדו בחינם.